אוויר הרים צלול ויין: המלצות לסופ"ש חורפי בירושלים

והימים ימי ראשית החורף. טוב אז לא בדיוק ראשית ולא ממש חורף, אבל זה הכיוון. את מקומה של השמש תפסה מונוכרמטיות אפורה, מזג האוויר סגרירי והימים הפכו קצרים. אם אדם צובר זכרונות כמו נמלים בחודשי הקיץ, אז זכרונותי מחופשות עתירות דרינקים על החוף, כובע קש וביקיני, נשטפו בגשם זה מכבר. אבל רגע לפני שאתם שוקעים בדיכאון חורף, מתחפרים מתחת לפוך, או שוקעים בבינג' מתמשך ומקבלים צורה של ספה, יש דרך נוספת ומעט אקטיבית יותר לנהל את המשבר. הפתרון הוא סופ"ש ירושלמי קריר אך אופטימי, מקומי אך מפנק, קצר אך ממצה- כזה שהופך את הייאוש ליותר נוח. לכבוד המאורע, יצאתי לבדוק את השטח וחזרתי עם המלצות חשובות.

ירושלים דירות AIR BNB סביב לה, או איפה כדאי לישון בסופ"ש

מכיוון שבירושלים תרצו להתנהג כמו ירושלמים ולחוש את הוייב של העיר מקרוב, ממליצה לוותר הפעם על מלון ובמקום זה ללכת על דירת AIR BNB. יש מגוון נאה של מקומות לבחור ממנו ועל הדרך גם תחסכו איזה מאאאאתיים  דולר (בעגה הירושלמית) על מלון יוקרתי. אחרי עבודת שטח יסודית, דגתי דירה שווה במיוחד וביליתי בה את הסופ"ש. הלוקיישן הוא רחוב בן סירא, מרחק 2 דקות הליכה ממרכז העיר (מצד אחד) ו- 2 דקות הליכה מהעיר העתיקה (בצד השני).

לוקיישן שווה, וייבים מקומיים. צילום הדירה: Mozes Cohe

מלבד המיקום המרכזי והמחיר הנוח, הדירה כוללת את כל הפסיליטיז ההכרחיים לסופ"ש מפנק ויותר מהכל- היא מצטיינת בתחום העיצובי. אל תתנו לקירות האבן החיצוניים ולקרירות הירושלמית להוליך אתכם שולל- בתוכם מסתתר חלל בועט ושובב, עם כל הרהיטים והאקססוריז הנכונים, לצד קירות מעוטרים ציורי גרפיטי. אבל את הכוכבת האמיתית תמצאו דווקא מחוץ לדירה, בדמותה של חצר פנימית (משותפת) עתירת אלמנטים פסטורליים ומרגיעים. תוסיפו לזה יין של שקיעה, או קפה של בוקר והייאוש כבר מזמן התפוגג.

פרטים נוספים על הדירה אפשר למצוא כאן. לבתולי AIR BNB שטרם נרשמו לאתר, מוזמנים להשתמש בלינק שלי ולקבל קוד קופון עם הנחה לדירה.

ירושלים של רעב: או איפה תאכלו בעיר הקודש

בואו נודה בעובדות: סופ"ש נופש ראוי מצריך לו"ז קולינארי מפורט עד הביס האחרון. כמו בחופשות קולינאריות קודמות שלי בעקבה או בליסבון, גם הפעם שבתי עם דו"ח מפורט הכולל יעדים טעימים וחשובים. לגזור ולשמור קרוב לבטן.

ארחנטו

לבקר בירושלים בלי קפיצה לשוק מחנה יהודה, זה כמו לחזור מפריז בלי סלפי על רקע האייפל. לפני שבכלל ניגשים לדבר על מה אוכלים שם, מדובר באחד מהמקומות היחידים בארץ שאפשר להשיג בהם פקוסים. מה הם פקוסים שואלים עכשיו אלה שטרם טעמו את הפלא? ובכן, הפקוס הוא שילוב מנצח בין מלפפון וקישוא, במרקם קראנצ'י יותר ועם מתקתקות עדינה. ובקיצור- מי שעדיין לא ניסה, זה הזמן.

ולעניינו- השוק הוא הלוקיישן האולטימטיבי עבור הגרגרן המצוי ויש בו כמה וכמה מקומות ששווה לעצור ולנשנש בהם, אבל הפעם נתמקד ביהלום המסתתר כאן, המוכר גם בשם "ארחנטו בשוק". כבר בכניסה לשוק העיראקי, שם הוא ממוקם, תוכלו להסניף ניחוחות אמפנדס הנפוצים לכל עבר מתוך המסעדונת הקטנה והחמודה הזו. צעד נוסף פנימה וגם תשמעו את שאגות השמחה של הסועדים שפונקו בסנגרייה קרה וצ'ייסרים. אל ארחנטו הזדמנתי לראשונה במסגרת כתבה שעשיתי ל-i24news  ומאז ניתן לומר שהתמכרתי. ההיצע פה לא גדול, אבל כל אמפנדס הוא בומבה ויחד עם הוייבים הדרום אמריקאיים והחיוך של אנשי הצוות, מדובר בעצירת חובה. מצורפת הכתבה, אל תאשימו אותי אחר כך שאתם רעבים.

כתבת וידאו שעשיתי לערוץ i24news. צילום: רן שנק, עריכת וידאו: ויקטוריה יוכיטל

טלביה

כשהערב יורד והרעב עולה, התחנה הבאה בלו"ז היא מסעדת טלביה, אחת מתוך ארבע המסעדות של קבוצת מחנהיודה. כבודה של מסעדת האם "מחנהיודה" במקומה מונח אבל אם פחות בא לכם להיפטר מחצי משכורת בערב, טלביה היא חלופה הולמת ביותר. כניסה אל המסעדה מפגישה עם וייב מוצלח במיוחד, שמצליח להיות אלגנטי ונונשלנטי כאחד, כזה שמאפשר לבוא לבראנץ' קז'ואלי או לדינר מגונדר. לא משנה מה בחרתם, האוכל כבר יעשה את העבודה וישאיר אתכם עם טעם של עוד. המומלצים שלי מארוחת הערב הם: פולנטה עם ראגו פטריות, קלאמרי בזעתר ולבנה, ונקניקיות ושפצלה. גם בגזרת הדרינקים והקינוחים, לא נרשמו אכזבות.

מנזה

אחרי לילה שלם ללא אכילה, ארוחת הבוקר חשובה מאי פעם. אם התמזל מזלכם ונפלתם על שבת שטופת שמש, המקום האידיאלי לבראנץ' הוא המתחם החיצוני של "מנזה". המסעדה שממוקמת ברחוב בצלאל מציעה ארוחות בוקר שוות, אווירה מקומית וקהל היפסטרי מייד אין ג'רוזלם. האווירה בתוך המסעדה קולית לא פחות וניזונה בעיקר מעיצוב החלל המוצלח. מנה מומלצת: אגס בנדיקט כמובן!

נאג' באבו גוש

לא לעניין לסיים סופ"ש ירושלמי מבלי לעצור לחומוס באבו גוש. בין מבחר החומוסיות כאן, יש אחת שווה במיוחד שאם טרם ביקרתם בה, נצלו את ההזדמנות. שמה של המסעדה הולך לפניה אם לשפוט לפי התור שמשתרך בכניסה והיא ידועה בעיקר בזכות מנת קבב ששמה הולך לפניה. אבל גם אם אתם לא נמנים על חובבי הקציצה הצלויה, שווה לפקוד את המקום בשביל החומוס- נגבו כאילו אין מחר, כאות תודה לסופ"ש נהדר.

על הא ועל דת: טיול יום בירושלים

אם זה היה תלוי בי אפשר היה להקדיש סופ"ש שלם לנשנושים, אבל נרשמה בקשה גם לתכנית אמנותית. יש לא מעט מה לעשות בעיר הקדושה לשלוש הדתות אבל הפעם הוחלט להתמקד בזו שבמרכזה עומד הצלוב הכי מעניין בהיסטוריה. מכיוון שהמקום הקדוש ביותר בירושלים (הלוא הוא החנות של "אורבן אאוטפיטרס") היה סגור בשבת, הלכנו על 3 יעדים אחרים:

כנסיית הקבר

עם תשלומי ארנונה או בלי, כנסיית הקבר נכנסת בקלות לאחד המבנים הכי מרשימים בארץ וכניסה אליה משאירה גם את האתאיסטים הגדולים ביותר עם תחושה כלשהי של קדושה. מאות המבקרים שפוקדים את הכנסיה מדי יום יוצרים פסיפס אנושי מגוון במיוחד, ובכל זאת יפה לראות איך בין כולם מחברת אמונה ותחושת שותפות כמעט אירונית, לאור הויכוחים והמאבקים שמתחוללים מחוץ לכותלי המקום. במובן זה כנסיית הקבר היא מובלעת שנעים להיבלע ולהיאבד בה, להתהלך בין החללים העצומים ואם נופלים על יום טוב, גם ליהנות משירתם של צליינים שהדי תפילתם המוזיקלית ממשיכים להדהד גם אחרי הביקור.

הכפר הרוסי בעין כרם

התחנה הבאה ב"מסע הצלב" היא עין כרם, הטומנת בחובה כמה מהאתרים הנוצרים היפים בארץ. את הסיור כאן שווה לפתוח בכפר הרוסי, הידוע גם בכינויים "הגורני" (הררי ברוסית), ו"המוסקובייה" (של המוסקבאים, בערבית). מדובר במתחם נוצרי שהוקם ב-1871 על ידי ראש המשלחת הכנסייתית הרוסית ומאז ועד היום הוא חולש על פני כמה עשרות דונמים וכולל את "מנזר גורני" וצמד כנסיות קטנות. את הפרטים ההיסטוריים אשאיר בידי מקורות מידע אחרים, ובמקומם אשמח להתייחס ליופיו המרהיב של המקום. שבילי אבן ציוריים, צמחייה מטופחת, כמרים משוטטים בגלימות שחורות, והשקט המופתי שאופף את הכפר- כל אלה יוצרים תפאורה שלא היתה מביישת רומן רוסי. כחלק מהאג'נדה של גילטי פלז'ר הייתי פותחת כאן כפר נופש, אבל לא בטוחה שהנזירות יזרמו.

הנוף מהכפר הרוסי בעין כרם

מנזר האחיות מציון בעין כרם

ואפרופו נזירות, מנזר האחיות מציון הוא אחד ממקומות משכנן בעין כרם. כמו בכפר הרוסי גם כאן התחושה היא שהזמן עצר מלכת, כמו ויתר מראש על חלקו בקצב החיים של השגרה הקפיטליסטית. המנזר שהוקם בשנת 1861 מתוך כוונה לשמש כמרכז סיוע ליתומות נוצריות, ממוקם על גבעה המשקיפה אל נוף משובח ומוקף בגן מתוחזק עד העלה האחרון. היום חיות כאן נזירות והמקום משמש בין השאר כבית הארחה וגם כמקום מפגש המאפשר שיח בין יהודים, נוצרים ומוסלמים. לא ברור אם זה השקט ששורר כאן, אוויר ההרים או הנוף מעורר הקנאה, אבל משהו במקום הזה עושה חשק לנטוש את אורח החיים ההדוניסטי ולהצטרף למנזר. טוב, אז אולי לא בעצם.

מהחצר אפשר לראות את מנזר גורני